לזכור לא רק לרע ימי רעה

ביום שבת ציינתי שנתיים ללידה השקטה שלי. תכננתי לבקר בחלקה, להניח לוח זכרון ולציין את היום הזה באיזשהו אופן אבל לא הצלחתי לעשות כלום. שכחתי לקנות נר נשמה, הלוח לא היה מוכן בזמן בגלל שרשרת של תקלות הזויות וכשכבר הייתי בדרך לבית העלמין נתקפתי חרדה.

כל מה שרציתי זה ללכת הביתה ולחבק את הבנות שלי.

אלו ימים לא פשוטים עבורי. נדמה שככל שהבנות שלי גדלות יותר כך אני מבינה יותר את גודל האובדן.

הסתובבתי עם גולה בגרון ותחושה שלא עשיתי מספיק כדי לציין את יום השנה עד לפני כמה דקות. טלפון מהעוזר של ח"כ עליזה לביא שמבשר על כך שהחוק "שלנו" עבר בקריאה שלישית.

אין דרך יותר טובה לציין את העובדה שחלפו  שנתיים מאז הלידה השקטה. שנתיים שבהן חברתי לנועה, שירי ורות ולעשייה המבורכת שלהן. זכיתי לעזור ולתמוך בנשים ברגעים הקשים ביותר, רגעים שבהם אני היתי לבד ונשבעתי שאעשה הכל כדי שזה לא יקרה לאחרות.

שנתיים שבהן הכרתי נשים מיוחדות שהפכו לחברות בלב ובנפש.

שנתיים שבהן נלחמתי על הזכויות שלנו, כתבתי, התראיינתי ועשיתי כל שביכולתי בכדי לקדם את הנושא ולהעלות את המודעות, שבהן גרמתי לשינוי של ממש.

שנתיים שבהן קמתי מהריסות חיי והמשכתי  ללכת. זכיתי להפוך לאמא לתינוקות קשת מופלאות. אמא לשחר החייכנית והסקרנית שממלאת את חיי באור, אמא לרוני המתוקה שהצחוק שלה ממלא את ליבי ומזכיר לי שתמיד יש סיבה להמשיך.

תמר וזהר ז"ל, התאומות שאיבדתי תמיד איתי בלב ובמחשבה. אני כואבת ומתגעגעת אך עם כל הקושי היום אני מבינה היום שגם הרבה טוב קרה לי בזכותן.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s