זכרון

באמצע הלילה כשאלומת אור דקה חוצה את החדר

אני מחזיקה את אחותך על הידיים

ורואה אותך.

היא מטה את הראש לאחור, שבעה ורגועה ושוקעת אל תוך שינה חמימה

ואז באותו רגע בדיוק,

אני רואה אותך.

הפנים שלה שלוות, היא מצמידה את הגבות כאילו שהיא מתרכזת במשהו

ואני מערסלת ומנשקת אותה על המצח,

כמו שנישקתי אותך.

ואחרי שאני מניחה אותה במיטה, מכסה ומלטפת אני נפרדת ממנה

ונכנסת למיטה עם הגעגוע אלייך,

עם הזכרון שלך, איתך.

וחושבת על הדקות הבודדות שבהן החזקתי אותך

ואומרת תודה על זה שאני עדיין זוכרת את פנייך ושיש לי

עוד דרך לזכור אותך.

לאתר לידה שקטה

מודעות פרסומת

4 מחשבות על “זכרון

  1. אחרי הבכי והצעקות, אחרי השיתוק, הצרחות, הימים שלא יוצאים מהבית
    אחרי כל זה
    כשכולם חושבים, שזהו, כבר עבר
    זה תמיד שם
    גם ברגעים הכי מתוקים, יש כאב מפלח
    אבל כבר אין עצירה לרוב, זה חלק מהטוב, מהשגרה. כאב חד מאוד
    שרון יקרה..

    Liked by 1 person

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s